עורך דין המוסמך בניו יורק – יתרון בעסקאות עם זיקה בינלאומית
הסמכה לעריכת דין בניו יורק אינה הופכת כל עסקה לעסקה אמריקאית, אך היא יכולה להיות יתרון משמעותי כאשר המסמכים באנגלית, הצד השני נמצא בחו״ל, המשא ומתן מתנהל מול חברה בינלאומית או שהעסקה דורשת הבנה של שפה משפטית מסחרית רחבה יותר.
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן מלווה לקוחות בעסקאות ובהסכמים עם זיקה בינלאומית, תוך שילוב בין ניסיון משפטי בישראל, יכולת עבודה בעברית ובאנגלית, והבנה של הצרכים העסקיים והאישיים של לקוחות הפועלים בעולם פתוח יותר.
היתרון אינו רק התעודה — אלא היכולת לתווך בין עולמות משפטיים
בעולם עסקי שבו עסקים קטנים עובדים עם ספקים מחו״ל, משפחות מחזיקות נכסים או זכויות מעבר לים, יזמים מגייסים משקיעים זרים וחברות ישראליות חותמות על מסמכים באנגלית, הצורך בעורך דין שמרגיש בנוח בזירה בינלאומית הופך ממשי. לא כל עסקה כזו דורשת ייעוץ בדין זר, ולא כל מסמך באנגלית מחייב עורך דין אמריקאי, אך כמעט תמיד יש ערך למי שמבין את השפה, המבנה והרגישות של מסמכים כאלה.
כאשר לקוח ישראלי מקבל הסכם מחברה זרה, הוא לא תמיד יודע אילו סעיפים נחשבים סטנדרטיים ואילו סעיפים נכתבו לטובת הצד השני. הוא עשוי לזהות את המילים אך לא את ההשלכות. סעיף שיפוט בניו יורק, הגבלת אחריות, ויתור על טענות, הצהרות ומצגים, דרישות ביטוח, התחייבויות סודיות או סעיפי שיפוי יכולים להיראות כמו חלק טבעי מהמסמך, אך בפועל לשנות את כל מאזן הסיכון.
הסמכה בניו יורק יכולה לסייע במיוחד בשלב ההבנה והתקשורת. עורך דין שמכיר את אופי הניסוח ואת צורת החשיבה של מסמכים באנגלית יכול לדבר עם הצד השני בשפה מקצועית, להציע תיקונים שמובנים לו, להסביר ללקוח בעברית מה באמת עומד מאחורי המונחים, ולדעת מתי נכון לערב ייעוץ מקומי במדינה הרלוונטית.
חשוב לומר זאת בזהירות: הסמכה בניו יורק אינה תחליף לבדיקת דין ספציפי במדינה אחרת כאשר העסקה דורשת זאת. אם יש נכס בארה״ב, חברה אמריקאית, סוגיית מס, רגולציה מקומית או מחלוקת שצפויה להתנהל בארצות הברית, ייתכן שיידרש גם עורך דין מקומי בתחום המדויק. אבל עבור לקוח ישראלי בתחילת הדרך, היכולת לקבל ליווי שמבין את השפה הבינלאומית של ההסכם יכולה לחסוך בלבול, עיכוב וסיכון.
עו״ד ונוטריון אסף כהן, בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ומוסמך לעריכת דין גם במדינת ניו יורק, משלב בין ליווי אישי של משרד בוטיק לבין הבנה של עסקאות ומסמכים שנעים בין ישראל לעולם. הדגש בעבודה הוא לא להבטיח תוצאות, אלא לאפשר ללקוח להבין את המסמך, לזהות מוקדי סיכון, ולנהל את הצעד הבא בצורה שקולה.

באילו מצבים לקוחות מרגישים את הפער בין ישראל לחו״ל?
הפער הראשון הוא פער שפה. אנגלית עסקית אינה אנגלית משפטית. גם מי שמנהל שיחות באנגלית מדי יום עשוי להתקשות מול חוזה שבו כל מונח נבחר כדי ליצור תוצאה משפטית. כאשר צד זר אומר שסעיף מסוים הוא ״standard״, הלקוח צריך לדעת האם זה באמת סטנדרט מאוזן או סטנדרט שנוח לצד השני.
הפער השני הוא פער ציפיות. בישראל לעיתים הצדדים מסתמכים על שיחות, יחסי אמון והבנות לא פורמליות. במסמכים בינלאומיים, לעומת זאת, הרבה יותר דברים צריכים להיכתב במפורש: מי עושה מה, מתי, באילו תנאים, מי נושא בהוצאות, מה קורה במקרה של איחור, מהו אישור מסירה, מהו שינוי, ומה קורה אם אחד הצדדים מפסיק את ההתקשרות.
הפער השלישי הוא פער אכיפה. כאשר צד אחד נמצא בחו״ל, גם מחלוקת קטנה יכולה להיות מסובכת יותר. איפה תוגש תביעה? מי ישלם על ההליך? האם יש בוררות? האם פסק דין ניתן לאכיפה? האם כדאי בכלל להילחם על סכום מסוים במדינה אחרת? שאלות כאלה צריכות להשפיע כבר על ניסוח החוזה.
הפער הרביעי הוא פער מסחרי. משקיע אמריקאי, ספק אירופי או לקוח בינלאומי עשויים לצפות לרמת פירוט אחרת, למבנה מסמך אחר, לנספחים, לתנאים כלליים, למדיניות פרטיות, לסודיות או למסמכי compliance. אם הלקוח הישראלי שולח מסמך קצר ולא מקצועי, הוא עלול להיראות לא בשל. אם הוא מקבל מסמך ארוך מדי וחותם בלי להבין, הוא עלול לקחת סיכון מיותר.
הפער החמישי הוא פער בין ייעוץ כללי לייעוץ פרטני. לא מספיק לדעת ש״בחוזים אמריקאיים יש הרבה סעיפים״. צריך להבין את העסקה המסוימת: האם מדובר בשירותים, הפצה, השקעה, נדל״ן, תוכנה, ייעוץ, מסמך נוטריוני או ייפוי כוח. רק לאחר מכן ניתן להחליט איזה חלק דורש טיפול מעמיק ואיפה אפשר לשמור על מסמך יעיל.
יש לכם מסמך ביד? אל תחתמו לפני שמבינים מה הוא באמת אומר
לפני חתימה על חוזה, ייפוי כוח, מסמך באנגלית, אישור נוטריוני או מסמך שמיועד לגוף מחוץ לישראל, כדאי לקבל בדיקה מסודרת. לעיתים שינוי קטן בנוסח, במסמך נלווה או בסדר הפעולות יכול לחסוך עיכוב, חשיפה או מחלוקת.
סוגי עסקאות שבהן זיקה בינלאומית משנה את העבודה המשפטית
לא כל קשר עם חו״ל דומה לאחר. לכל סוג עסקה יש שאלות משלו, מסמכים משלו וסיכונים משלו.
חוזים מסחריים באנגלית
בדיקת סעיפים באנגלית, ניסוח הערות, התאמת מסמך לצורכי העסק והסבר בעברית לפני חתימה.
השקעות ושותפויות
בדיקת Term Sheet, מצגים, זכויות הצבעה, העברת מניות, סודיות, אי־תחרות ותנאי סגירה.
שירותים לחברות זרות
הגדרת תכולת עבודה, תשלום, אחריות, הגבלת חבות, אישור תוצרים ושימוש בקניין רוחני.
מסמכים נוטריוניים לחו״ל
אימות חתימה, אישור תרגום, העתק נאמן למקור ולעיתים צורך באפוסטיל לפי דרישת הגוף המקבל.
עסקאות נדל״ן עם תושבי חוץ
בדיקת מסמכים, ייפויי כוח, זהות צדדים, חתימות מרחוק, העברת כספים ושאלות מס שיש לבדוק פרטנית.
תיאום עם יועצים בחו״ל
סיוע בהבנת המסמכים, העברת שאלות ממוקדות ושמירה על קו עבודה מסודר מול עורך דין מקומי כאשר נדרש.
מה בודקים כשבעסקה יש רכיב בינלאומי?
הטבלה מתמקדת בשאלות מעשיות שעולות כאשר עסקה ישראלית כוללת מסמך, צד, נכס, שירות או תשלום בעלי זיקה לחו״ל.
| מוקד בדיקה | מה בודקים בפועל | למה זה חשוב | דוגמה מעשית |
|---|---|---|---|
| זהות הצד השני | מי הגוף החותם, באיזו מדינה הוא רשום ומי מוסמך לחתום בשמו. | אכיפה וסמכות חתימה מתחילות בזהות נכונה. | חברה זרה בשם מסחרי שאינו שם החברה הרשום. |
| שפת ההסכם | האם יש גרסה אחת, גרסה דו־לשונית או מסמך עם נספחים בשפה אחרת. | פערי שפה יוצרים פערי פרשנות. | עברית ואנגלית עם נוסח תשלום שונה. |
| דין וסמכות שיפוט | איזו מערכת משפט תחול ואיפה תתנהל מחלוקת. | סעיף זה משפיע על עלויות וסיכויי אכיפה. | בוררות בחו״ל לעסקה בהיקף נמוך. |
| תשלום ומטבע | מטבע, עמלות, מסים, מועדי תשלום, תנאי שחרור וסיכוני שער. | תשלום בינלאומי יכול להיתקע בגלל פרטים טכניים. | העברה בנקאית שלא תואמה עם דרישות מסמכים. |
| אחריות ושיפוי | האם הלקוח לוקח אחריות רחבה מדי או בלתי מוגבלת. | בעסקאות חוצות גבולות עלות מחלוקת גבוהה יותר. | שיפוי על תביעה במדינה אחרת ללא תקרה. |
| מסמכים נלווים | נספחים, הצעות מחיר, מפרטים, אישורי חברה, תרגומים ואישורי חתימה. | הנספחים לעיתים קובעים את העסקה יותר מהחוזה הראשי. | מפרט באנגלית שלא צורף רשמית להסכם. |
| רגולציה ומסים | האם נדרש ייעוץ מס או ייעוץ מקומי נוסף. | לא נכון להציג נושא כזה כעובדה בלי בדיקה פרטנית. | תשלום לתושב חוץ או החזקת נכס במדינה אחרת. |
| חתימות מרחוק | כיצד חותמים, האם נדרש אימות, האם יש דרישה נוטריונית או אפוסטיל. | מסמך שנחתם לא נכון עלול לא להתקבל. | ייפוי כוח לחו״ל שנדרש בפורמט מסוים. |
היכן עובר הגבול בין ליווי ישראלי לבין צורך ביועץ מקומי?
בעסקאות עם זיקה בינלאומית יש חשיבות מיוחדת לגבולות אחריות ברורים. עורך דין בישראל יכול לבדוק מסמך, להסביר סיכונים, לנסח הערות, לסייע במשא ומתן ולהגן על הלקוח מול הצד השני. אך כאשר השאלה נוגעת לדין זר ספציפי, מס מקומי, רגולציה בארצות הברית או אכיפה במדינה אחרת, לעיתים נכון לשלב גם עורך דין מקומי או יועץ מס מתאים.
הנקודה החשובה היא לא להמתין עד סוף התהליך. אם כבר בטיוטה הראשונה מופיעים דין ניו יורק, מקום שיפוט זר, חברה אמריקאית, תשלום לתושב חוץ או דרישת מסמך נוטריוני לשימוש מחוץ לישראל, כדאי להעלות זאת מוקדם. בירור מוקדם מאפשר לתכנן את העסקה, להוסיף תנאים מתלים, לקבל מסמכים, ולהימנע מחתימה לפני שהלקוח מבין מה חסר.
במקרים רבים, עצם היכולת לנסח שאלות נכונות ליועץ מקומי חוסכת זמן וכסף. במקום לשלוח חוזה שלם ולשאול ״האם זה בסדר״, ניתן לזהות את הסעיפים הרלוונטיים: סמכות שיפוט, חתימה, תשלום, מס, שיפוי, רישום, דרישות תאגידיות או אפוסטיל. כך הייעוץ המקומי מדויק יותר, והלקוח הישראלי מקבל תמונה ברורה יותר.
עסקה בינלאומית טובה אינה עסקה שמנסה לפתור הכל לבד. היא עסקה שמחלקת נכון את העבודה: מה נבדק בישראל, מה דורש אישור מהצד השני, מה דורש יועץ מקומי, ומה צריך להפוך לתנאי לפני חתימה או לפני תשלום. זו בדיוק החשיבה שמפחיתה סיכון ומאפשרת להתקדם בלי להעמיס על העסקה מעבר לנדרש.
| שאלה | מתי היא עולה | איך מטפלים בה בזהירות |
|---|---|---|
| האם הדין הזר באמת מתאים? | כאשר הצד השני דורש דין של מדינה אחרת. | מבינים מה המשמעות, האם ניתן לשנות, והאם צריך ייעוץ מקומי. |
| האם חתימה מרחוק מספיקה? | כאשר צד נמצא בחו״ל או מסמך מיועד לרשות זרה. | בודקים דרישות חתימה, אימות, נוטריון ואפוסטיל לפי הגוף המקבל. |
| האם האנגלית משקפת את ההסכמה? | כאשר סיכומים בעברית הפכו לחוזה באנגלית. | משווים בין סיכומים, מיילים והמסמך הסופי. |
| האם יש חובת מס או ניכוי? | כאשר תשלום יוצא או נכנס מחו״ל. | ממליצים לבדוק פרטנית עם יועץ מס מתאים. |
| האם יש פער תרבותי במשא ומתן? | כאשר הצד השני מתעקש על תבנית ארוכה או נוקשה. | מפרידים בין סעיפים קריטיים לסעיפים שאפשר לנסח מחדש בנוסח מאוזן. |
מסמכים ומידע שכדאי להכין לעסקה עם זיקה בינלאומית
לפני שמתחילים לבדוק מסמך באנגלית או עסקה עם צד זר, כדאי לרכז מידע שיאפשר להבין את התמונה המלאה.
| מה להכין | למה זה חשוב | הערת עבודה |
|---|---|---|
| טיוטת ההסכם או המסמך | המסמך מראה מה הצד השני מבקש ומה כבר הוכנס לנוסח. | חשוב לשלוח גרסה פתוחה אם רוצים הערות מסודרות. |
| פרטי הצדדים | שם מלא, מדינה, מספר חברה ופרטי חותמים משפיעים על אכיפה. | לא להסתפק בשם מסחרי או כתובת מייל. |
| התכתבות קודמת | מסייעת להבין אילו הבנות כבר נוצרו. | לעיתים המיילים חשובים לא פחות מהחוזה. |
| מסמכים תאגידיים | במקרים מסוימים צריך לוודא סמכות חתימה. | רלוונטי במיוחד מול חברות זרות או משקיעים. |
| דרישות הגוף המקבל | במסמכים נוטריוניים או מסמכי חו״ל הדרישה הספציפית קובעת. | לבקש את הדרישה בכתב מראש. |
| שאלות מס או רגולציה | כדאי לזהות מוקדם אם נדרש יועץ מס או יועץ מקומי. | לא להסתמך על הנחות כלליות. |
דוגמאות למצבים שבהם זיקה בינלאומית משנה את התמונה
הדוגמאות הן כלליות ומדומות להמחשה בלבד. הן אינן מתארות בהכרח תיק מסוים, אלא מצבים מעשיים שבהם בדיקה מוקדמת יכולה לשנות את דרך הפעולה.
סעיף שיפוט שהפך מחלוקת קטנה ליקרה
עסק ישראלי קיבל הסכם מסגרת מחברה זרה. ההיקף הראשון היה צנוע, ולכן הלקוח נטה לחתום בלי להיכנס לפרטים. במסמך הופיע סעיף שקבע מקום שיפוט בחו״ל והחיל דין זר על כל מחלוקת.
בבדיקה התברר שאם תיווצר מחלוקת על תשלום קטן יחסית, ניהול ההליך במדינה זרה עלול להיות יקר מהסכום עצמו. לכן הוצע לנהל משא ומתן על מנגנון מתאים יותר: מקום שיפוט נוח יותר, בוררות מצומצמת או החרגה לסכומים נמוכים.
הלקח הוא שבעסקאות בינלאומיות צריך לחשוב על יום המחלוקת כבר ביום החתימה. לא מתוך פסימיות, אלא מתוך הבנה שאכיפה היא חלק מהשווי של החוזה.
Term Sheet שנראה לא מחייב אבל כלל סעיפים מחייבים
יזם ישראלי קיבל Term Sheet באנגלית ממשקיע פוטנציאלי. המסמך הוצג כמסמך ראשוני בלבד, והיזם חשב שאין צורך בבדיקה. בפועל, חלק מהסעיפים היו אמורים להיות מחייבים: סודיות, בלעדיות, איסור פנייה למשקיעים אחרים והוצאות.
הבדיקה אפשרה להפריד בין עקרונות מסחריים שאינם מחייבים לבין התחייבויות שמתחילות מיד. כך היזם יכול היה להבין מה הוא באמת חותם, כמה זמן הוא מוגבל, ומה קורה אם העסקה אינה מתקדמת.
הלקח הוא שמסמך עם שם קליל אינו בהכרח מסמך קל. כאשר המסמך באנגלית ומגיע מגורם מקצועי, חשוב לקרוא אותו לפי תוכנו ולא לפי הכותרת.
אישור חתימה שלא התאים לדרישת הגוף המקבל
לקוח נדרש להגיש מסמך חתום לגוף מחוץ לישראל. הוא חשב שמספיקה חתימה רגילה או אישור כללי, אך הגוף המקבל דרש אימות נוטריוני ולעיתים גם אפוסטיל לפי סוג המסמך והמדינה.
בירור מוקדם של הדרישה המדויקת חסך שליחה חוזרת ועיכוב. במקום להכין מסמך שלא יתקבל, נבדקו הדרישות מראש, הוכן נוסח מתאים, ונבחנה הדרך הנכונה לאימות המסמך.
הלקח הוא שבמסמכים לשימוש בחו״ל לא כדאי לנחש. צריך לקבל את דרישת הגוף המקבל בכתב, להבין אם מדובר באימות חתימה, אישור העתק, אישור תרגום או אפוסטיל, ורק אז לפעול.
כך בונים ליווי נכון לעסקה עם זיקה בינלאומית
מיפוי הזיקה
מזהים מה בינלאומי בעסקה: שפה, צד, דין, תשלום, נכס, מסמך או אכיפה.
בדיקת המסמך
קוראים את ההסכם, הסעיפים והנספחים ומאתרים מוקדי סיכון.
הסבר בעברית
מתרגמים ללקוח לא רק את המילים אלא את המשמעות המעשית של ההתחייבות.
הערות באנגלית
מנסחים תיקונים או שאלות באופן שמאפשר משא ומתן מקצועי מול הצד השני.
תיאום ייעוץ נוסף
כאשר נדרש דין זר, מס או רגולציה, ממקדים את השאלות ליועץ מתאים.
סגירה מסודרת
מוודאים גרסה סופית, חתימות, נספחים, מסמכי צדדים ודרישות נלוות.
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן — עברית, אנגלית וליווי אישי
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן הוא משרד בוטיק המעניק ליווי אישי, מקצועי ויסודי ללקוחות פרטיים, משפחות ועסקים. לצד תחומי המקרקעין, ההסכמים המסחריים, הצוואות, הירושות, הסכמי הממון וייפוי הכוח המתמשך, המשרד מלווה גם לקוחות הזקוקים למסמכים, הסכמים ושירותים משפטיים באנגלית.
עו״ד ונוטריון אסף כהן הוא בוגר האוניברסיטה העברית ומוסמך לעריכת דין גם במדינת ניו יורק. היתרון עבור הלקוח הוא שילוב של שפה משפטית, הבנה מסחרית וזמינות של משרד בוטיק, שבו הלקוח מקבל הסבר ברור ולא רק הערות יבשות על טיוטה.
המשרד ממוקם בראשון לציון ומעניק שירות באזור המרכז: ראשון לציון, חולון, בת ים, בית דגן, באר יעקב, נס ציונה, אזור, ניר צבי, צריפין, כפר חב״ד ומשמר השבעה.
אזורי שירות ללקוחות עם פעילות או מסמכים בינלאומיים
לקוחות המחפשים עורך דין מוסמך בניו יורק בראשון לציון, עורך דין להסכמים באנגלית בחולון, עורך דין לעסקאות בינלאומיות בבת ים, ליווי משפטי באנגלית בבאר יעקב או עורך דין למסמכי חו״ל בנס ציונה, זקוקים בדרך כלל לשילוב בין זמינות מקומית לבין יכולת להבין מסמכים שמגיעים ממערכות אחרות.
המשרד מספק מענה גם לתושבי בית דגן, אזור, ניר צבי, צריפין, כפר חב״ד ומשמר השבעה, ובמיוחד במקרים שבהם נדרש לחבר בין מסמך באנגלית, דרישה של גוף מחו״ל וליווי משפטי אישי בישראל.
שאלות נפוצות לפני שמכינים או חותמים על מסמך
האם עורך דין שמוסמך בניו יורק יכול לתת ייעוץ בכל עניין אמריקאי?
לא בהכרח. גם בארצות הברית יש תחומים ומדינות שונות, ולעיתים נדרש יועץ מקומי ספציפי. היתרון הוא ביכולת להבין את המסמך, השפה והמבנה, ולזהות מתי צריך לערב מומחה נוסף.
מתי הסמכה בניו יורק רלוונטית ללקוח ישראלי?
כאשר יש הסכם באנגלית, חברה אמריקאית, משקיע זר, מסמך שמאזכר דין ניו יורק, התכתבות משפטית באנגלית או צורך לתווך בין לקוח ישראלי לבין גורמים משפטיים בחו״ל.
האם הסכם שמחיל דין ניו יורק חייב להיבדק על ידי עורך דין ניו יורקי?
לעיתים רצוי לקבל ייעוץ מקומי, במיוחד אם העסקה משמעותית או צפויה להתאכף שם. עם זאת, לפני כן ניתן לבצע בדיקה ראשונית בישראל, לזהות שאלות ולנסח פנייה ממוקדת ליועץ מתאים.
מה כדאי לבדוק אם חברה אמריקאית שולחת לי חוזה?
כדאי לבדוק זהות צדדים, דין וסמכות שיפוט, אחריות, שיפוי, תשלום, סודיות, קניין רוחני, סיום ההסכם, מסמכים נלווים ויכולת אכיפה. חשוב להבין גם מה כבר סוכם במיילים.
האם אפשר לנהל משא ומתן באנגלית דרך עורך דין ישראלי?
כן, במקרים רבים ניתן לנסח הערות באנגלית, להציע נוסחים מתוקנים ולהסביר לצד השני את נקודות הלקוח. כאשר נדרש דין זר ספציפי, אפשר לשלב גם יועץ מקומי.
האם מסמך לחו״ל דורש נוטריון או אפוסטיל?
זה תלוי בדרישת הגוף המקבל, סוג המסמך והמדינה. לעיתים נדרש אימות חתימה נוטריוני, לעיתים אישור תרגום או העתק נאמן למקור, ולעיתים גם אפוסטיל. חשוב לבדוק את הדרישה לפני הכנת המסמך.
האם לקוח ישראלי צריך לחשוש מסעיף בוררות בחו״ל?
לא תמיד, אך צריך להבין את העלויות, המקום, השפה, הכללים והאם הבוררות מתאימה להיקף העסקה. בעסקה קטנה, מנגנון יקר מדי יכול להפוך מחלוקת לבלתי כדאית.
מה עושים אם הצד השני מתעקש על חוזה ארוך באנגלית?
לא חייבים להתנגד לכל אורך המסמך. נכון לזהות סעיפים קריטיים, להציע תיקונים ממוקדים ולשמור על שיח עסקי. לפעמים שינוי קטן בסעיף אחריות או שיפוט חשוב יותר מעשרות הערות קטנות.
האם היתרון של עורך דין מוסמך בניו יורק רלוונטי גם להסכמי נדל״ן בישראל?
אם העסקה בישראל בלבד, היתרון המרכזי הוא עדיין ניסיון בדיני מקרקעין בישראל. אבל כאשר אחד הצדדים תושב חוץ, החתימות נעשות מחו״ל, המסמכים באנגלית או הכספים מגיעים מחו״ל, היכולת לעבוד באנגלית ולהבין זיקה בינלאומית יכולה לסייע.
האם צריך לתרגם כל מסמך משפטי לאנגלית?
לא. צריך להבין מי צריך את המסמך, לאיזו מטרה ובאיזו דרגת פורמליות. לפעמים מספיק נוסח באנגלית, לפעמים נדרש אישור תרגום, ולפעמים הגוף המקבל דורש מסמך נוטריוני או אפוסטיל.
האם הסכמה במייל באנגלית יכולה לחייב?
בנסיבות מסוימות התכתבות יכולה להיות משמעותית מאוד. לכן לא כדאי לנהל משא ומתן באנגלית כאילו מדובר רק בשיחה לא פורמלית. ביטויים כמו agreed, confirmed או binding עשויים להשפיע על הבנת הצדדים.
איך יודעים אם צריך לערב עורך דין מקומי בחו״ל?
כאשר העסקה כוללת נכס במדינה זרה, דין זר, רגולציה מקומית, שאלת מס, חברה זרה או אכיפה מחוץ לישראל, כדאי לשקול ייעוץ מקומי. עורך הדין בישראל יכול לסייע למקד את השאלות ולנהל את התהליך בצורה מסודרת.
כאשר העסקה יוצאת מגבולות ישראל — חשוב להבין גם את השפה המשפטית שלה
אם קיבלתם חוזה באנגלית, אתם מנהלים משא ומתן עם גורם זר, או שיש לעסקה שלכם זיקה בינלאומית, כדאי לקבל ליווי משפטי שמבין את המסמך ואת ההקשר. משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן מעניק ליווי אישי ומקצועי בעברית ובאנגלית, עם דגש על בהירות, סיכון מעשי ושקיפות.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או הצעת מחיר מחייבת. בכל מקרה יש לבחון את נסיבות המקרה, סוג העסקה, מצב הזכויות, המסמכים, היבטי המס והסיכונים הרלוונטיים באופן פרטני.