חריגות בנייה בדירה – מה הסיכון לפני קנייה או מכירה?
חריגת בנייה היא אחד הנושאים שרוכשים ומוכרים נוטים לגלות מאוחר מדי. לפעמים היא מסתתרת מאחורי מרפסת שנסגרה, מחסן שנמצא בשימוש שנים, חדר שנוסף לדירה, גג שהורחב או חלוקה פנימית שנראית טבעית לגמרי. הבעיה היא שמה שנראה רגיל בעין לא תמיד תואם את ההיתר, התוכנית, הרישום או ההצהרות בחוזה.
המאמר הזה מסביר לעומק איך חושבים על חריגות בנייה בעסקת מקרקעין, מה עורך דין בודק ומה דורש איש מקצוע נוסף, איך קונה צריך להגן על עצמו, איך מוכר צריך להימנע מהצהרות מסוכנות, ואיך בונים חוזה שמנהל את הסיכון במקום להתעלם ממנו.
למה חריגת בנייה היא לא רק עניין של “קיר או מרפסת”?
בעסקת דירה, חריגת בנייה יכולה להשפיע על שלושה מישורים שונים: המישור המשפטי, המישור התכנוני והמישור הכלכלי. רוכש שרואה דירה יפה לא תמיד יודע אם השטח שהוא רואה הוא חלק מהזכויות שנמכרות לו, אם השינוי אושר, ואם בעתיד יוכל למכור את הדירה באותו אופן.
המישור המשפטי עוסק בשאלה מה נאמר בחוזה ומה הצדדים מצהירים. אם מוכר מצהיר שהדירה נבנתה כדין וללא חריגות, אך בפועל קיימת סגירת מרפסת שלא נבדקה, ההצהרה עלולה להפוך למוקד מחלוקת. אם קונה יודע על שינוי אך לא מברר אותו, הוא עלול לגלות אחרי החתימה שהסיכון כבר עבר אליו.
המישור התכנוני עוסק בשאלה האם מה שקיים בפועל תואם היתר, תוכנית, שימוש מותר או מסמכי בניין. כאן עורך הדין אינו פועל לבד. לעיתים צריך שמאי, מהנדס, אדריכל או בדיקת תיק בניין כדי להבין את המצב. תפקיד עורך הדין הוא לזהות שהשאלה קיימת, להמליץ על בדיקה מתאימה, ולוודא שהחוזה לא מתעלם מהתוצאה.
המישור הכלכלי עוסק בשווי, משכנתא ומכירה עתידית. חריגה יכולה להשפיע על שמאות הבנק, על יכולת לקבל מימון, על מחיר הדירה, על הוצאות הסדרה ועל סיכוני מכירה בעתיד. לכן השאלה אינה רק “האם אפשר לחיות עם זה”, אלא גם איך זה משפיע על העסקה כולה.

מפת סוגי חריגות בנייה ואי התאמות שצריך לבדוק
חריגת בנייה אינה נראית תמיד כמו תוספת דרמטית. לפעמים היא מופיעה דווקא בפרטים הקטנים שהצדדים התרגלו אליהם. הטבלה הבאה נועדה לעזור להבין מה יכול להצריך בדיקה מעמיקה לפני חתימה.
| סוג חשש | מה בודקים? | למה זה חשוב? |
|---|---|---|
| סגירת מרפסת או שינוי חזית | לעיתים רוכשים רואים חדר נוסף, פינת עבודה או הרחבה שנראים טבעיים לגמרי, אך בפועל נדרשת בדיקה האם השינוי נעשה לפי היתר או מופיע במסמכים. | פער כזה יכול להשפיע על שווי הדירה, על הצהרות המוכר, על משכנתא ועל דרישות עתידיות של רשות או קונה. |
| שינוי פנימי מהותי | שבירת קירות, איחוד חדרים, חלוקת דירה או שינוי שימוש בחללים יכולים להיות עניין תכנוני, הנדסי ומשפטי. | לא כל שינוי פנימי הוא בעיה, אבל אם הוא משפיע על קונסטרוקציה, שימוש או התאמה לתוכנית, יש לבדוק אותו בזהירות. |
| מחסן, חניה או שטח משותף שהפך לשימוש פרטי | שימוש בפועל בשטח אינו בהכרח זכות משפטית או היתר תכנוני. יש לבדוק הצמדות, תקנון, תשריט והסכמות. | רוכש עלול לשלם על שטח שהוא לא באמת מקבל, ומוכר עלול להצהיר הצהרה רחבה מדי. |
| תוספת בנייה בבית פרטי או בדירת גג | תוספת חדר, פרגולה, סגירת גג, הרחבת יחידה או בניית ממ״ד מחייבות בדיקת היתר ותוכניות. | נכס כזה עשוי לדרוש שמאי, אדריכל או מהנדס לצד בדיקה משפטית. |
| פיצול דירה או יחידת משנה | כאשר דירה מחולקת ליחידות, מושכרת בנפרד או כוללת כניסה נפרדת, צריך לבדוק שימוש, היתר, מיסוי וסיכון מול הרשות. | זהו נושא רגיש במיוחד למשקיעים ולמוכרים, משום שהכנסה בפועל אינה מבטיחה תקינות משפטית. |
| אי התאמה בין הארנונה, התוכנית והנסח | לפעמים שטח בארנונה שונה מהשטח בתוכנית או מהרישום. לא תמיד זו חריגה, אבל זה סימן שצריך לברר. | פערי שטח יכולים להשפיע על מחיר, מימון, הצהרות וסיכונים עתידיים. |
מי בודק מה: עורך דין, שמאי, מהנדס והרשות המקומית
אחת הטעויות הנפוצות היא לצפות מאיש מקצוע אחד לענות על כל השאלות. בעסקה עם חשש לחריגת בנייה, עבודה נכונה היא שילוב בין כמה זוויות.
| גורם | מה הוא בודק? | איך זה מתחבר לחוזה? |
|---|---|---|
| עורך דין מקרקעין | בודק את ההצהרות בחוזה, נסח טאבו, מסמכי זכויות, גילוי של המוכר, מנגנוני אחריות, תנאים מתלים, נאמנות ותיעוד של בדיקות נוספות. | הוא אינו מחליף מהנדס או שמאי, אך הוא דואג שהסיכון התכנוני ייכנס נכון לחוזה ולתהליך. |
| שמאי מקרקעין | יכול לבחון השפעה על שווי, התאמה לרישוי, סיכון להפחתת שווי או השפעה על מימון בנקאי. | חשוב במיוחד כאשר יש פערי שטח, תוספת בנייה, נכס מסחרי, גג, חניה או שאלה של שווי. |
| מהנדס או אדריכל | בודק היבטים תכנוניים והנדסיים, היתר, תוכניות, יציבות, חלוקה פנימית, פתחים, קונסטרוקציה ושינויים בפועל. | נדרש כאשר יש חשד לשינוי מבני, הרחבה, סגירת מרפסת, תוספת או עבודה שלא ברור אם אושרה. |
| הרשות המקומית או תיק בניין | יכולים לכלול היתרים, תוכניות, בקשות, החלטות, מסמכים ותיעוד תכנוני. | גישה למסמכים אלה מאפשרת להבין אם מה שרואים בדירה תואם למה שאושר. |
קונה, מוכר, משקיע ובנק: לכל אחד סיכון אחר מאותה חריגה
אותה סגירת מרפסת או תוספת חדר יכולה להשפיע אחרת על הצדדים. לכן מאמר טוב בנושא חריגות בנייה חייב להסתכל על העסקה מכמה נקודות מבט.
קונה
צריך להבין האם החריגה משפיעה על הזכות שהוא רוכש, על המשכנתא, על שווי הדירה, על שימוש עתידי ועל האפשרות למכור בעתיד. לא להסתפק בהצהרה של המוכר. לבקש מסמכים, לשקול איש מקצוע ולהכניס מנגנון מתאים לחוזה.
מוכר
צריך לדעת מה הוא מצהיר, מה הוא יודע, מה הוצג לקונה, והאם קיימת בעיה שעלולה לחזור אליו כטענת הטעיה או הפרת חוזה. לא להבטיח שהכל תקין אם לא נבדק. עדיף גילוי מדויק וסעיפים מאוזנים.
משקיע
צריך לבדוק במיוחד יחידות מפוצלות, שימוש בפועל, השכרה, מחסנים, חניות ושינוי שימוש. הכנסה משכירות אינה מחליפה בדיקה של חוקיות השימוש.
בנק משכנתאות
הבנק עשוי להתייחס לחריגה בשמאות, להפחית שווי או לדרוש מסמכים. לוח תשלומים צריך להביא בחשבון אפשרות לעיכוב מימון אם מתגלה בעיה.
ראיתם שינוי בנכס ולא ברור אם הוא מוסדר?
לפני שמתקדמים לחתימה או לתשלום ראשון, כדאי לבדוק את המסמכים ולנסח את החוזה כך שהסיכון לא יישאר עמום.
כלים חוזיים לניהול סיכון של חריגות בנייה
כאשר מתגלה חשש לחריגה, לא תמיד התשובה היא לבטל עסקה. לפעמים התשובה היא לנסח נכון, לבדוק נכון ולחלק אחריות בצורה ברורה.
הצהרת מוכר מדויקת
החוזה צריך להבחין בין מה שהמוכר יודע, מה שנמסר לקונה, ומה דורש בדיקה עצמאית. הצהרה רחבה מדי עלולה לסכן את המוכר.
תנאי לקבלת מסמכים
כאשר יש חשד לחריגה, ניתן לקבוע שהמשך העסקה או תשלום מסוים כפוף לקבלת מסמך, היתר, בדיקה או הבהרה.
נאמנות או דחיית תשלום
אם הסיכון דורש הסדרה או אישור, אפשר לשקול השארת סכום בנאמנות עד קבלת מסמך או פתרון מוסכם.
זכות ביטול או תיקון
במקרים מסוימים יש לקבוע מה קורה אם מתגלה אי התאמה מהותית לפני מועד מסוים.
חלוקת אחריות ועלויות
מי בודק, מי משלם, מי מטפל בהסדרה ומה קורה אם ההסדרה אינה אפשרית.
נספח גילוי
כאשר ידוע על שינוי, שימוש או פער, עדיף לתעד אותו בצורה מסודרת במקום להשאיר אותו לשיחות בעל פה.
טעויות נפוצות בעסקה עם חריגת בנייה
הטעות הגדולה ביותר היא להשאיר את הנושא לשיחה בעל פה. מה שלא נבדק ולא נכתב, עלול להפוך אחרי החתימה לוויכוח על אחריות, מחיר וזכות ביטול.
להסתמך על זה שהשינוי קיים שנים
קיום ממושך אינו מוכיח היתר או הסדרה. צריך לבדוק מסמכים ולא רק היסטוריה.
להניח שהבנק יאשר בכל מקרה
שמאות בנקאית יכולה להתייחס לחריגה ולעכב מימון.
לכתוב הצהרה כללית מדי
הצהרה רחבה על תקינות עלולה לסכן מוכר אם לא בדק בפועל.
לא לערב איש מקצוע בזמן
כאשר יש שאלה תכנונית או הנדסית, עורך דין לבדו אינו מספיק.
לא לתמחר את הסיכון
אם החריגה משפיעה על שווי או שימוש, יש לשקול זאת במחיר ובתנאים.
להשאיר הכל לאחרי החתימה
אחרי חתימה מרחב הפעולה קטן יותר והלחץ גדול יותר.
אזורי השירות של משרד אסף כהן בנושא חריגות בנייה ומקרקעין
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן ממוקם בראשון לציון ומלווה רוכשים ומוכרים בעסקאות שבהן נדרשת בדיקה משפטית של חריגות בנייה, מסמכי זכויות, חוזי מכר, נסח טאבו ותיאום עם אנשי מקצוע.
חריגות בנייה בראשון לציון
בדיקות משפטיות לפני קנייה או מכירה של דירות, בתים ונכסים עם שינויי בנייה, הצמדות או פערים במסמכים.
עורך דין מקרקעין בחולון ובת ים
ליווי עסקאות בבניינים ותיקים וחדשים, בדיקת נסח, תשריט, חניה, מחסן וסגירת מרפסות כאשר עולה חשש לאי התאמה.
בדיקות בבית דגן, אזור וניר צבי
ליווי נכסים פרטיים, דירות ונכסים עם מאפיינים תכנוניים מיוחדים, תוך תיאום עם אנשי מקצוע כאשר צריך.
באר יעקב ונס ציונה
ליווי רוכשים ומוכרים באזורי ביקוש, כולל בדיקת תוספות, מרפסות, מחסנים, חניות ונתוני רישום.
צריפין, כפר חב״ד ומשמר השבעה
בדיקות משפטיות לנכסים באזור המרכז והשפלה, לרבות זכויות, שימושים, היתרים, מגרשים ובתים פרטיים.
אזורי השירות: ראשון לציון | חולון | בת ים | בית דגן | באר יעקב | נס ציונה | אזור | ניר צבי | צריפין | כפר חב״ד | משמר השבעה
סיפורי מקרה מדומים: איך חריגת בנייה משפיעה על עסקה אמיתית?
הדוגמאות להמחשה בלבד ואינן מתארות בהכרח תיק מסוים. הן מדגימות מדוע חשוב לזהות חריגה בזמן, להבין מי בודק מה, ולנסח את החוזה בהתאם.
המרפסת שנסגרה לפני שנים והפכה לחדר עבודה
רוכשים הגיעו לדירה שהוצגה כארבעה חדרים מרווחת. אחד החדרים היה במקור מרפסת שנסגרה לפני שנים, אך מבחינת המוכר והמתווך היא הייתה חלק טבעי מהדירה. החדר היה נעים, שימושי ומסודר, ולכן הרוכשים לא חשבו שמדובר בנושא שדורש בדיקה מיוחדת.
בבדיקה המשפטית עלה הצורך להבין אם הסגירה מופיעה במסמכים, האם קיימים היתר או תיעוד מתאים, והאם השטח משתקף בצורה עקבית בנסח, בתשריט, בארנונה ובמצב בפועל. עורך הדין אינו קובע לבדו אם הסגירה חוקית מבחינה תכנונית, אך הוא מזהה שהעניין מחייב בדיקה מקצועית והסדרה חוזית.
הסיכון לרוכשים היה כפול: הם עלולים לשלם מחיר שמשקף חדר נוסף מבלי שהזכות ברורה; והם עלולים להיתקל בעתיד בקושי מול בנק, רשות או קונה עתידי. מבחינת המוכר, הסיכון היה להצהיר שהדירה תקינה לחלוטין בלי שהנושא נבדק, ואז להתמודד עם טענות לאחר החתימה.
הפתרון היה לעצור את התהליך לפני חתימה, לקבל מסמכים, לשקול בדיקה של איש מקצוע, ולנסח בחוזה סעיפים שמבהירים מה ידוע לצדדים ומה האחריות ביחס לשינוי. הלקח הוא שמראה מסודר אינו מוכיח תקינות. דווקא שינוי ישן ומוכר יכול להיות סיכון שצריך לנהל.
מוכר שלא בדק היטל או חריגה לפני שהתחייב לפינוי
מוכר של בית פרטי קיבל הצעה טובה והסכים למועד פינוי קצר יחסית. הוא תכנן להשתמש בכספי המכירה כדי לעבור לבית אחר. בבית הייתה תוספת בנייה שנעשתה בעבר על ידי בני משפחה, והמוכר הניח שאם הדבר קיים שנים רבות אין בכך בעיה אמיתית.
בשלב מתקדם התברר שהקונה מבקש בדיקה תכנונית ושמאית, והנושא העלה שאלות לגבי היתר, התאמה לתוכנית ואפשרות להסדרה. במקביל עלה צורך לבדוק השלכות מול הרשות המקומית, לרבות אישורים להעברת זכויות ותשלומים אפשריים. פתאום עסקה שנראתה פשוטה הפכה ללחוצה.
הבעיה המרכזית הייתה תזמון. אילו המוכר היה בודק מראש את מצב התוספת, הוא היה יכול לתמחר את העסקה, לנסח גילוי מתאים, לקבוע מועד פינוי ריאלי ולהיערך לנאמנות או אישורים. במקום זאת, הוא כמעט התחייב למועדים ולשימוש בכספים לפני שידע מה נדרש להסדרה.
הלקח הוא שמוכר צריך לבדוק חריגות ושינויים לפני שהוא חותם, ולא לחכות שהקונה יגלה אותם. גילוי מסודר אינו בהכרח פוגע בעסקה; לעיתים הוא דווקא מאפשר לה להתקדם בצורה בטוחה יותר.
דירה להשקעה שפוצלה בפועל לשתי יחידות
משקיע התעניין בדירה שהניבה שכירות גבוהה יחסית משום שחולקה בפועל לשתי יחידות קטנות. מבחינה כלכלית ההצעה נראתה מצוינת: שני שוכרים, הכנסה גבוהה, ביקוש טוב ומחיר שנראה משתלם. אבל עסקה להשקעה אינה נבחנת רק לפי תשואה חודשית.
בדיקה ראשונית העלתה שאלות לגבי חוקיות הפיצול, שימוש בפועל, כניסות, תשתיות, התאמה להיתר והשלכות עתידיות. הרוכש היה צריך להבין שהכנסה קיימת משכירות אינה מבטיחה שהשימוש מותר או שלא יהיו טענות מצד הרשות, שכנים, בנק או קונה עתידי.
הטיפול המשפטי לא הסתכם בשאלה אם לקנות או לא לקנות. היה צורך להבין את הסיכון, לבדוק מסמכים, לשקול ייעוץ תכנוני, לבחון השפעה על משכנתא, ולנסח את החוזה כך שלא יסתמך על מצג לא בדוק. ייתכן שהרוכש עדיין ירצה בעסקה, אך עליו לעשות זאת מתוך הבנה מלאה.
הלקח הוא שבנכס להשקעה, חריגת בנייה או שימוש לא מוסדר יכולים לשנות את כל התמונה הכלכלית. תשואה גבוהה אינה מפצה על חוסר ודאות משפטית ותכנונית אם לא מבינים אותה מראש.
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן – ליווי אישי בעסקאות עם חשש לחריגות
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן הוא משרד בוטיק המעניק ליווי משפטי אישי, מקצועי ויסודי בעסקאות מקרקעין ונדל״ן. כאשר עולה חשש לחריגות בנייה, המשרד מסייע בבדיקת המסמכים המשפטיים, ניסוח חוזה מתאים, תיאום בדיקות נוספות והסבר ברור של הסיכונים ללקוח.
הליווי אינו מסתכם בקריאת חוזה. בעסקאות כאלה צריך להבין את מטרת הלקוח, סוג הנכס, שלב העסקה, יכולת המימון, המסמכים שנמסרו, והאם נדרשת בדיקה של שמאי, מהנדס או אדריכל. המטרה היא לקבל החלטה מושכלת ולא לחתום מתוך לחץ או מתוך הנחה ש“יהיה בסדר”.
המשרד נמצא בראשון לציון ומעניק שירות באזורי ראשון לציון, חולון, בת ים, בית דגן, באר יעקב, נס ציונה, אזור, ניר צבי, צריפין, כפר חב״ד ומשמר השבעה. עו״ד אסף כהן הוא בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים ומוסמך לעריכת דין גם במדינת ניו יורק, ארה״ב.
בדיקת עסקה עם חשש לחריגה
טלפון נייד: 053-720-3335
טלפון משרד: 03-6522533
מייל: Assafcohen5@gmail.com
כתובת: שלמה אלירז 5, ראשון לציון
שאלות נפוצות על חריגות בנייה בדירה
השאלות הבאות מתמקדות במצבים מעשיים: סגירת מרפסת, משכנתא, הצהרות מוכר, בדיקת אנשי מקצוע, השפעה על מחיר ומתי לעצור לפני חתימה.
מה נחשב חריגת בנייה בדירה?
חריגת בנייה יכולה להיות בנייה, סגירה, תוספת, שינוי שימוש או שינוי מהיתר קיים שלא הוסדר לפי המסמכים והתוכניות הרלוונטיים. דוגמאות נפוצות הן סגירת מרפסת, תוספת חדר, שימוש פרטי בשטח משותף, פיצול דירה או שינוי פנימי מהותי.
לא כל שינוי בדירה הוא בהכרח חריגה, ולא כל חשד לחריגה מפיל עסקה. אבל כל פער בין המציאות לבין המסמכים צריך להיבדק לפני חתימה.
האם עורך דין יכול לקבוע אם יש חריגת בנייה?
עורך דין מקרקעין בודק את ההיבט המשפטי: מסמכים, הצהרות, חוזה, רישום, סיכונים, אחריות ונאמנות. כאשר יש שאלה תכנונית או הנדסית, לעיתים צריך שמאי, מהנדס, אדריכל או בדיקה מול תיק בניין.
הערך של עורך הדין הוא בזיהוי הסיכון, בהפניית הבדיקה לגורם מתאים, ובתרגום התוצאה למנגנון חוזי שמגן על הלקוח.
האם אפשר לקנות דירה עם חריגת בנייה?
לעיתים אפשר לקנות נכס גם כאשר קיימת אי התאמה, אך רק לאחר שמבינים את הסיכון, את האפשרות להסדרה, את ההשפעה על שווי, משכנתא, שימוש ומכירה עתידית. לעיתים הסיכון נמוך יחסית ולעיתים הוא מהותי.
החלטה כזו צריכה להתקבל לאחר בדיקה פרטנית ולא על בסיס משפט כללי כמו “כולם עשו ככה בבניין”.
מה הסיכון למוכר שמסתיר חריגת בנייה?
מוכר שמוסר מצג לא מדויק או מסתיר מידע ידוע עלול להתמודד עם טענות מצד הקונה לאחר החתימה או לאחר המסירה. גם אם לא הייתה כוונה להטעות, ניסוח לא זהיר בחוזה יכול ליצור חשיפה.
לכן מוכר צריך לקבל ייעוץ לפני שהוא מצהיר שהכל תקין, ולשקול גילוי מסודר כאשר יש שינוי ידוע בנכס.
האם חריגת בנייה יכולה להשפיע על משכנתא?
כן. שמאות בנקאית עשויה להתייחס לחריגה, להפחית שווי, לדרוש מסמכים או לעכב אישור. הדבר תלוי בסוג החריגה, בנכס, בבנק ובשמאות.
לכן רוכש שתלוי במשכנתא צריך לבדוק את הנושא לפני שהוא מתחייב ללוח תשלומים קשיח.
מה בודקים לגבי סגירת מרפסת?
בודקים אם הסגירה מופיעה בהיתר או במסמכים, האם היא משתקפת בתוכנית, האם היא משפיעה על שטח, חזית, שימוש או שווי, והאם נדרש איש מקצוע. בנוסף בודקים מה המוכר מצהיר ומה הקונה מקבל בפועל.
סגירת מרפסת יכולה להיות עניין קטן יחסית או סיכון משמעותי, תלוי בנסיבות ובמסמכים.
האם ארנונה גבוהה יותר מוכיחה שהשטח חוקי?
לא בהכרח. חיוב ארנונה יכול להעיד על שימוש או מדידה, אך אינו מחליף היתר בנייה, תוכנית או בדיקה תכנונית. לעיתים יש פער בין ארנונה, נסח, תשריט והיתר.
לכן לא מסתמכים על ארנונה לבדה כהוכחה לתקינות.
מה עושים אם מתגלה חריגה לפני חתימה?
אפשר לעצור, לבקש מסמכים, לפנות לאיש מקצוע, לנהל משא ומתן, לשנות מחיר, לקבוע תנאי, להשאיר סכום בנאמנות או להחליט שלא להתקדם. הבחירה תלויה בחומרת החריגה ובמטרות הצדדים.
היתרון בגילוי מוקדם הוא שיש עדיין מרחב פעולה. אחרי חתימה האפשרויות מצטמצמות.
האם חריגה ישנה פחות מסוכנת מחריגה חדשה?
לא בהכרח. העובדה ששינוי קיים שנים רבות אינה מוכיחה שהוא מוסדר. לעיתים הזמן מקשה על איתור מסמכים, ולעיתים הוא אינו משנה את הצורך בבדיקה.
מה שקובע הוא מצב המסמכים, האפשרות להסדרה, הסיכון המעשי והשפעת החריגה על העסקה.
האם כדאי להכניס לחוזה סעיף מיוחד על חריגות?
כאשר יש חשד או מידע על חריגה, בהחלט חשוב שהחוזה יתייחס לכך בצורה מדויקת. סעיף כללי מדי עלול לא להספיק, וסעיף רחב מדי עלול לסכן צד שלא התכוון להתחייב כך.
הניסוח צריך לשקף את מה שנבדק, מה לא נבדק, מי אחראי למה ומה קורה אם מתגלה מידע חדש.
מה אזורי השירות של משרד אסף כהן בנושא חריגות בנייה ומקרקעין?
המשרד ממוקם בראשון לציון ומעניק שירות בראשון לציון, חולון, בת ים, בית דגן, באר יעקב, נס ציונה, אזור, ניר צבי, צריפין, כפר חב״ד ומשמר השבעה.
השירות כולל ליווי משפטי בעסקאות מקרקעין, בדיקת חוזים, בדיקת מסמכי זכויות, התייחסות לחריגות בנייה ותיאום עם שמאי, מהנדס או אדריכל כאשר נדרש.
מתי לפנות לעורך דין אם חושדים בחריגת בנייה?
כדאי לפנות לפני חתימה על זיכרון דברים, לפני תשלום ראשון ולפני התחייבות ללוח תשלומים. אם כבר יש טיוטת חוזה או מסמכים, רצוי להעביר אותם לבדיקה מוקדם ככל האפשר.
ככל שמזהים את הנושא מוקדם יותר, קל יותר לבנות מנגנון שמגן עליכם או להחליט שלא להתקדם.
לפני שקונים או מוכרים דירה עם שינוי בנייה – בודקים ומנסחים נכון
חשד לחריגת בנייה אינו חייב להפיל עסקה, אבל אסור להתעלם ממנו. בדיקה משפטית מוקדמת, תיאום עם אנשי מקצוע וניסוח חוזה מדויק יכולים לצמצם סיכון ולמנוע מחלוקות יקרות.
אזורי שירות
ראשון לציון, חולון, בת ים, בית דגן, באר יעקב, נס ציונה, אזור, ניר צבי, צריפין, כפר חב״ד, משמר השבעה
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית, ייעוץ תכנוני, חוות דעת הנדסית או הצעת מחיר מחייבת. בכל עסקת מקרקעין עם חשש לחריגות בנייה יש לבחון את נסיבות המקרה, המסמכים, מצב הזכויות, התכנון, ההיתרים והסיכונים הרלוונטיים באופן פרטני.