הסכם שיתוף במקרקעין – למה הוא חשוב בין שותפים או בני משפחה?
נכס משותף יכול להיות הזדמנות, אבל בלי הסכם ברור הוא עלול להפוך למחלוקת על שימוש, הוצאות, מכירה, ירושה וניהול.
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן מלווה שותפים ובני משפחה בהכנת הסכמי שיתוף במקרקעין, עם דגש על מנגנונים ברורים, רגישות משפחתית וחשיבה לטווח ארוך.
הסכם שיתוף טוב נכתב כשהיחסים טובים, לא אחרי שהמחלוקת התחילה
הסכם שיתוף במקרקעין הוא אחד המסמכים החשובים ביותר כאשר יותר מאדם אחד מחזיק בנכס, בקרקע, בדירה, בבית פרטי, במגרש או בנכס משפחתי. הוא נועד לענות מראש על שאלות שמרבית השותפים מעדיפים לא לשאול בתחילת הדרך: מי משתמש באיזה חלק? מי משלם הוצאות? מי מחליט על שיפוץ? האם מותר להשכיר? מה קורה אם אחד השותפים רוצה למכור? איך מתמודדים עם יורשים? ומה עושים אם השותפות מתחילה טוב אבל בהמשך הדעות מתפצלות?
בני משפחה ושותפים עסקיים נוטים להאמין שהקשר ביניהם חזק מספיק כדי להסתדר בלי הסכם. לפעמים זה נכון בשנים הראשונות. הבעיה היא שמקרקעין הם נכס ארוך טווח, והחיים משתנים: אחד מתחתן, אחד מתגרש, אחד צריך כסף, אחד רוצה לבנות, אחד רוצה להשכיר, אחד עובר לחו״ל, ואחד נפטר ומכניס יורשים לתמונה. מה שלא הוסדר כשהיחסים היו טובים עלול להתפוצץ דווקא בשלב שבו קשה להסכים.
הסכם שיתוף טוב אינו נועד ליצור חשדנות. להפך, הוא נועד לשמור על השותפות. הוא מאפשר לצדדים לדעת מראש מה הזכויות שלהם, מה החובות שלהם, מה מנגנון קבלת ההחלטות, איך מחלקים הוצאות ורווחים, ואיך יוצאים מהשותפות בלי לפרק את היחסים או להיגרר להליך יקר. כאשר ההסכם מנוסח היטב, הוא הופך את השותפות מנכס שמנוהל לפי תחושות לנכס שמנוהל לפי כללים.
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן מלווה עסקאות מקרקעין, הסכמים בין בני משפחה ושותפים, ותכנון משפטי לנכסים מורכבים. בהסכם שיתוף במקרקעין, הליווי המשפטי צריך לשלב הבנה של רישום זכויות, חוזים, מיסוי, משפחה ועסקים. המטרה היא לא רק לכתוב מסמך, אלא לבנות מנגנון שמחזיק מעמד גם כאשר המציאות משתנה.

למה הרישום לבדו לא מספיק בנכס משותף?
הסכם שיתוף במקרקעין חשוב במיוחד כאשר הרישום הפורמלי אינו מספר את כל הסיפור. בטאבו או במרשם אחר יכול להופיע שכל אחד מחזיק במחצית מהזכויות, אך הרישום לא תמיד מסביר מי משתמש בחניה, מי גר ביחידה האחורית, מי רשאי לבנות על הגג, מי משלם על תיקון צנרת, או מי מוסמך לחתום מול שוכר. הרישום אומר כמה; ההסכם צריך להסביר איך.
כאשר מדובר במשפחה, ההסכם חשוב אף יותר. דירה שהתקבלה בירושה, בית שבו כמה אחים מחזיקים חלקים, מגרש משפחתי או נכס שנרכש יחד על ידי הורים וילדים יכולים להיראות פשוטים כל עוד כולם מסכימים. אבל אם אחד הצדדים רוצה למכור ואחר רוצה לשמור, אם אחד משקיע בשיפוץ ואחר לא משתתף, או אם נכנסים בני זוג ויורשים לתמונה, חוסר ההסדרה יוצר לחץ אמיתי.
כאשר מדובר בשותפים עסקיים, ההסכם צריך לחשוב כמו עסק: השקעה, מימון, השכרה, תחזוקה, ביטוח, החלטות רוב, מכירה, זכות סירוב ראשונה, חלוקת רווחים, אחריות לתשלומים ומנגנון יציאה. נכס משותף שלא מנוהל לפי כללים עלול להפוך מנכס מניב לנכס שמייצר ויכוחים.
הסכם שיתוף יכול גם לסייע כאשר צד אחד משתמש בפועל בחלק מסוים של הנכס, למרות שהרישום הוא חלק יחסי בלבד. לדוגמה, שני אחים מחזיקים בבית דו משפחתי או במגרש, וכל אחד משתמש בחלק אחר. בלי הסכם ברור, שימוש בפועל יכול להפוך למחלוקת על זכויות. עם הסכם נכון, אפשר להבהיר את החלוקה הפנימית, האחריות והגבולות.
חשוב להבין: הסכם שיתוף אינו קסם שמבטל כל סיכון, אך הוא מפחית חוסר ודאות. הוא מאפשר לצדדים להחליט מראש מה חשוב להם, במקום להמתין לרגע שבו כל צד כבר מחזיק בעמדה נוקשה. ככל שהנכס יקר יותר, המשפחה מורכבת יותר או השותפות ארוכה יותר, כך ההסכם הופך מכלי נוח לכלי חיוני.
הרישום אומר כמה, ההסכם אומר איך
המרשם מציג חלקי בעלות, אבל ההסכם מסביר שימוש, הוצאות, החלטות ויציאה.
משפחה צריכה כללים לא פחות מעסק
אחים, הורים וילדים יכולים להסתדר טוב יותר דווקא כשיש מסמך ברור.
מנגנון יציאה הוא חלק מהשותפות
שותפות טובה כוללת גם דרך מכובדת למכור, לקנות חלק או להיפרד.
מחזיקים נכס יחד? אל תחכו למחלוקת הראשונה
אם יש דירה, מגרש, בית או נכס מסחרי עם כמה בעלים, כדאי להסדיר מראש שימוש, הוצאות, השכרה ומכירה.
טבלת סעיפים חשובים בהסכם שיתוף במקרקעין
הסכם שיתוף צריך להיות מותאם לנכס ולצדדים. הטבלה הבאה מציגה סעיפים מרכזיים שכדאי לבחון לפני ניסוח או חתימה.
| סעיף | מה בודקים בפועל | למה זה חשוב | מה הסיכון אם מדלגים |
|---|---|---|---|
| חלקי הבעלות | בודקים מי מחזיק באיזה חלק, האם הרישום תואם את ההבנות, ומה קורה אם משקיעים סכומים לא שווים. | הסכם טוב מונע ויכוח בין רישום פורמלי לבין ציפיות לא כתובות. | שותף מרגיש שמגיע לו יותר בגלל השקעה, שימוש או התחייבות שלא הוסדרה. |
| שימוש בפועל בנכס | מגדירים מי משתמש באיזה חלק, חניה, מחסן, גג, חצר, יחידה, משרד או שטח מסוים. | הרישום לא תמיד מציין חלוקה פיזית פנימית. | מחלוקת על שימוש, כניסה, השכרה או בלעדיות בחלק מהנכס. |
| הוצאות שוטפות | קובעים מי משלם ארנונה, ועד, ביטוח, תחזוקה, תיקונים, חברת ניהול והוצאות בלתי צפויות. | הוצאות הן המקור הנפוץ ביותר למתחים בין שותפים. | שותף אחד משלם יותר והשני טוען שלא אישר או לא חייב להשתתף. |
| שיפוץ, בנייה והשבחה | מגדירים מי מוסמך להחליט על שיפוץ, מי מממן, ומה קורה אם השיפוץ מעלה את ערך הנכס. | השקעה בנכס יכולה ליצור פער בין זכויות רשומות לבין תרומה בפועל. | שיפוץ שמתחיל כהסכמה כללית הופך למחלוקת כספית. |
| השכרה וניהול | קובעים אם מותר להשכיר, מי בוחר שוכר, מי חותם על הסכם, ואיך מחלקים הכנסות. | נכס משותף שמושכר דורש ניהול שוטף ולא רק בעלות משותפת. | אחד השותפים משכיר בלי הסכמה או מתנגד לשוכר שנבחר. |
| מכירה או יציאה מהשותפות | מגדירים זכות סירוב ראשונה, הערכת שווי, מועד מכירה, מנגנון התמחרות או פירוק. | שותפות במקרקעין צריכה לדעת גם איך מסתיימים יפה. | שותף נתקע בנכס שהוא רוצה לצאת ממנו או נאלץ להליך משפטי. |
| יורשים, גירושין ואירועים אישיים | בודקים מה קורה אם שותף נפטר, מתגרש, פושט רגל או מעביר זכויות. | השותפים המקוריים אינם תמיד מי שיישארו בנכס בעתיד. | יורשים או בני זוג נכנסים למערכת בלי כללי משחק ברורים. |
| רישום ההסכם | בודקים אם ניתן או נכון לרשום את ההסכם או הערה מתאימה לפי נסיבות הנכס. | רישום יכול לחזק את הידיעה של צדדים שלישיים לגבי ההסדר. | קונה או יורש עתידי לא מכיר בהבנות שלא הוסדרו כראוי. |
סוג השותפות משנה את ההסכם
הסכם שיתוף בין אחים שירשו דירה אינו זהה להסכם בין שותפים עסקיים שרכשו נכס להשקעה. מגרש משפחתי אינו דירה מושכרת, ובית עם שימוש נפרד אינו משרד מניב. לכן צריך להתחיל מהמציאות, לא מתבנית.
| מצב | מה מאפיין אותו | מה חייב לקבל מענה |
|---|---|---|
| אחים שקיבלו דירה בירושה | כל אחד מחזיק חלק, אך לא תמיד ברור מי מנהל, מי משלם ומתי מוכרים. | מנגנון החלטות, שימוש, הוצאות, מכירה וחלוקת תמורה. |
| שני שותפים שקונים נכס להשקעה | הנכס אמור לייצר הכנסה, ולכן צריך כללים עסקיים לניהול. | השכרה, רווחים, הוצאות, מימון, תיקונים ויציאה. |
| משפחה שמחזיקה מגרש | מגרש מייצר שאלות של בנייה, חלוקה, זכויות עתידיות והשקעות לא שוות. | שימוש עתידי, בנייה, תכנון, חלוקת עלויות והחלטות. |
| בני זוג או בני משפחה עם השקעות לא שוות | אחד הביא הון גבוה יותר או שילם משכנתא/שיפוץ. | הכרה בהשקעות, החזר כספים וחלוקת זכויות. |
| בית עם יחידות שימוש נפרדות | הרישום משותף אך בפועל כל צד משתמש בחלק אחר. | תשריט פנימי, גבולות שימוש, חניה, חצר ואחריות. |
טעויות נפוצות בהחזקה משותפת במקרקעין
הטעויות האלה נראות קטנות ביום הרכישה או הירושה, אך הן יכולות להפוך למחלוקות יקרות כאשר הנכס מתחיל לדרוש החלטות.
| הטעות | מה עלול לקרות | איך מצמצמים סיכון |
|---|---|---|
| סומכים על יחסים טובים בלבד | היחסים יכולים להשתנות, והנכס נשאר. | כותבים כללים כשהכול רגוע ולא כשהמחלוקת כבר קיימת. |
| לא מגדירים הוצאות | כל תיקון קטן הופך לוויכוח על מי משלם. | קובעים מנגנון הוצאות רגילות, חריגות ודחופות. |
| לא מסדירים מכירה עתידית | שותף שרוצה לצאת לא יודע איך לעשות זאת. | קובעים זכות סירוב, שמאות, התמחרות או מנגנון יציאה. |
| מתעלמים מיורשים ובני זוג | צדדים חדשים נכנסים לנכס בלי שהשותפים בחרו בהם. | מגדירים העברת זכויות, ירושה, גירושין וזכויות צדדים. |
| לא מבחינים בין בעלות לשימוש | הרישום אומר 50%-50%, אבל בפועל צד אחד משתמש ביותר. | מסדירים שימוש, גבולות וחלוקה פנימית. |
| מעתיקים הסכם ממקרה אחר | הסכם שאינו מתאים לנכס, למשפחה או למטרה לא יפתור את הבעיה. | מתאימים את ההסכם לנכס ולמערכת היחסים הספציפית. |
סיפורי מקרה מדומים: שותפות טובה צריכה כללים
הדוגמאות להמחשה בלבד ואינן מתארות בהכרח תיק מסוים. הן מדגימות איך נכס משותף יכול להסתבך דווקא בגלל שאלות שלא נשאלו בזמן.
האחים שירשו דירה ולא הסכימו אם למכור או להשכיר
שלושה אחים ירשו דירה. בתחילת הדרך כולם אמרו שאין צורך להסכם כי מדובר במשפחה. לאחר כמה חודשים אחד רצה למכור כדי לקבל כסף, השני רצה להשכיר ולהנות מהכנסה חודשית, והשלישית רצתה לשמור את הדירה לילדים בעתיד. כל עמדה הייתה לגיטימית, אך לא היה מנגנון שמסביר כיצד מקבלים החלטה.
הבעיה לא הייתה רק משפטית אלא גם רגשית. כל אחד מהאחים ראה בדירה משהו אחר: נכס כלכלי, זיכרון משפחתי או השקעה עתידית. בלי הסכם שיתוף, כל החלטה דרשה משא ומתן מחדש. אפילו הוצאות ועד וארנונה הפכו לשאלה טעונה כי אחד טען שאם לא מוכרים, מי שרוצה להשכיר צריך לשלם יותר.
הלקח הוא שדווקא בין בני משפחה כדאי להסדיר מראש כללים. הסכם שיתוף יכול לקבוע מה קורה אם אחד רוצה למכור, האם יש זכות קדימה לאחים, איך בוחרים שוכר, איך מחלקים הוצאות ומה קורה אם אין הסכמה. הדוגמאות בעמוד הן להמחשה בלבד ואינן מתארות בהכרח תיק מסוים.
שותפים שקנו נכס להשקעה ושכחו לתכנן את יום היציאה
שני חברים רכשו נכס להשקעה. בתחילת הדרך הכול היה ברור: כל אחד משלם חצי, הרווחים מתחלקים חצי, והנכס מושכר לצד שלישי. אחרי כמה שנים אחד השותפים רצה למכור את חלקו כדי להשקיע בעסק אחר, ואילו השני רצה להחזיק בנכס. לא היה הסכם שמסביר איך מעריכים את השווי, האם יש זכות סירוב, ומה קורה אם לא מגיעים להסכמה.
התוצאה הייתה שהנכס הפך ממקור הכנסה למקור לחץ. השותף שרצה לצאת הרגיש לכוד, והשני חשש שמישהו זר ייכנס במקומו. אם היה הסכם שיתוף, ניתן היה לקבוע מראש שמאות מוסכמת, זכות רכישה פנימית, פרק זמן למימוש, או מנגנון מכירה לצד שלישי.
הלקח הוא שנכס משותף צריך מנגנון יציאה לא פחות ממנגנון כניסה. כאשר כותבים את ההסכם ביום הרכישה, כולם עדיין רוצים שהשותפות תצליח. זה הזמן הטוב ביותר לתכנן גם את האפשרות שהיא תסתיים.
מגרש משפחתי שבו אחד השקיע בתכנון והשני לא רצה לשלם
משפחה החזיקה מגרש משותף. אחד מבני המשפחה קידם בדיקות תכנון, פנה לאנשי מקצוע והשקיע זמן וכסף כדי לברר אפשרויות בנייה. אחר כך ביקש מהשותפים להשתתף בהוצאות, אך חלקם טענו שלא אישרו מראש את ההוצאה ולכן אינם חייבים להשתתף.
מחלוקת כזו נפוצה בנכסים עם פוטנציאל השבחה. מצד אחד, בלי השקעה לא ניתן לקדם את הנכס. מצד שני, לא כל שותף רוצה או יכול לשלם. הסכם שיתוף יכול לקבוע מראש אילו הוצאות דורשות אישור, איזה רוב מספיק, איך מחזירים השקעה, ומה קורה אם שותף לא משתתף.
הלקח הוא שבמקרקעין משותפים, החלטות תכנון והשבחה צריכות מנגנון. אחרת מי שפועל מרגיש שנשא בנטל לבד, ומי שלא פעל מרגיש שמחייבים אותו בדיעבד.
איך נראה תהליך עבודה מסודר להכנת הסכם שיתוף?
תהליך נכון אינו מתחיל בכתיבה, אלא בהבנה: מי הצדדים, מה הנכס, מה המטרה, איפה עלולות להתעורר מחלוקות ואילו מנגנונים יכולים למנוע אותן.
ממפים את הזכויות
בודקים מי רשום, מה חלקו של כל צד והאם הרישום תואם את ההבנות בפועל.
מגדירים את מטרת הנכס
מחליטים אם הנכס מיועד למגורים, השכרה, השקעה, בנייה, שמירה משפחתית או מכירה עתידית.
מסדירים שימוש והוצאות
קובעים מי משתמש במה, מי משלם מה, ואיך מאשרים הוצאות רגילות וחריגות.
קובעים מנגנון החלטות
מגדירים אילו החלטות דורשות הסכמה מלאה, רוב מסוים או סמכות של נציג.
מתכננים מכירה ויציאה
קובעים זכות סירוב, שמאות, התמחרות, מכירה לצד שלישי או פירוק מוסכם.
מתייחסים לאירועי חיים
בוחנים ירושה, גירושין, העברת זכויות, חובות, חדלות פירעון או כניסת צדדים חדשים.
בודקים רישום ואפשרות הערה
בודקים אם נכון וניתן לרשום את ההסכם או הערה מתאימה לפי סוג הנכס.
חותמים ומנהלים את הנכס
לאחר חתימה, שומרים מסמכים ומוודאים שהניהול בפועל תואם את ההסכם.
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן — ליווי אישי בהסכמי שיתוף
משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן הוא משרד בוטיק המעניק ליווי משפטי אישי, מקצועי ויסודי ללקוחות פרטיים, משפחות ועסקים. המשרד עוסק במקרקעין, עסקאות נדל״ן, הסכמים מסחריים, צוואות וירושות, הסכמי ממון ותכנון משפטי למשפחות.
עו״ד ונוטריון אסף כהן הוא בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים ומוסמך לעריכת דין גם במדינת ניו יורק, ארה״ב. הליווי ניתן באופן אישי וישיר, עם דגש על זמינות, שקיפות והבנת התמונה העסקית והמשפחתית.
בהסכמי שיתוף, המשרד מסייע בבדיקת מצב הזכויות, הבנת מערכת היחסים בין השותפים, ניסוח מנגנוני שימוש, הוצאות, החלטות ומכירה, ובחינת אפשרויות רישום או הערה לפי נסיבות הנכס.
המשרד נמצא בראשון לציון ומעניק שירות באזור המרכז, לרבות אזורי השירות הבאים: ראשון לציון, חולון, בת ים, בית דגן, באר יעקב, נס ציונה, אזור, ניר צבי, צריפין, כפר חב״ד ומשמר השבעה.
שאלות נפוצות על הסכם שיתוף במקרקעין
מהו הסכם שיתוף במקרקעין?
הסכם שיתוף במקרקעין הוא מסמך שמסדיר את היחסים בין כמה בעלי זכויות בנכס. הוא יכול לקבוע שימוש, הוצאות, השכרה, ניהול, שיפוץ, מכירה, העברת זכויות ומנגנון פתרון מחלוקות.
ההסכם אינו מחליף את הרישום, אלא משלים אותו. הרישום מראה מי בעל הזכויות; ההסכם מסביר כיצד השותפות מתנהלת בפועל.
האם צריך הסכם שיתוף גם בין בני משפחה?
כן, ולעיתים דווקא בין בני משפחה הוא חשוב במיוחד. יחסים טובים היום אינם מבטיחים הסכמה בעתיד, ובני זוג, יורשים, צרכים כלכליים או שינויי חיים יכולים לשנות את התמונה.
הסכם מסודר אינו מבטא חוסר אמון. הוא מונע אי הבנות ושומר על היחסים לפני שמתחילה מחלוקת.
מה ההבדל בין בעלות משותפת לבין הסכם שיתוף?
בעלות משותפת היא מצב שבו כמה אנשים רשומים כבעלי זכויות בנכס. הסכם שיתוף הוא המסמך שמסדיר איך הם משתמשים, מנהלים ומקבלים החלטות לגבי הנכס.
למשל, שני שותפים יכולים להיות רשומים בחלקים שווים, אך להסכים שאחד משתמש בחניה מסוימת והשני במחסן, או שאחד מנהל את השכירות והשני משתתף בהוצאות לפי מנגנון מוסכם.
האם אפשר לרשום הסכם שיתוף בטאבו?
במקרים מסוימים ניתן לבחון רישום או הערה מתאימה, אך הדבר תלוי בסוג הנכס, אופי ההסכם והוראות הדין. לא כל הסכם ולא כל מנגנון מתאים לרישום כפי שהוא.
חשוב לבדוק זאת פרטנית, משום שרישום יכול להשפיע על צדדים שלישיים, קונים עתידיים או יורשים.
מה צריך לכלול הסכם שיתוף בין אחים שירשו דירה?
בדרך כלל כדאי להתייחס לשימוש בדירה, השכרה, מכירה, הוצאות, ניהול, חתימות, פינוי, חלוקת הכנסות ומה קורה אם אחד האחים רוצה לקנות את חלקם של האחרים.
אם אחד האחים גר בדירה או משלם הוצאות לבדו, חשוב להסדיר זאת במפורש כדי למנוע טענות עתידיות.
האם הסכם שיתוף יכול למנוע פירוק שיתוף?
הסכם שיתוף יכול לקבוע מנגנונים שמצמצמים צורך בהליך משפטי, כמו זכות סירוב, שמאות, מכירה פנימית או התמחרות. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ואין להבטיח תוצאה משפטית.
המטרה היא ליצור דרך מוסכמת לפתרון מחלוקות לפני שפונים להליכים יקרים ומכבידים.
איך מחלקים הוצאות בין שותפים בנכס?
אפשר לקבוע חלוקה לפי חלקי בעלות, לפי שימוש בפועל, לפי סוג ההוצאה או לפי מנגנון אחר שמתאים לנכס. למשל, הוצאות תחזוקה שוטפות יכולות להתחלק אחרת מהשקעת השבחה גדולה.
חשוב להבחין בין הוצאה רגילה, הוצאה דחופה והוצאה לשיפור הנכס. לכל אחת יכול להיות מנגנון אישור אחר.
מה קורה אם שותף רוצה למכור את החלק שלו?
כדאי שההסכם יקבע מראש מה קורה: האם לשותפים האחרים יש זכות קדימה, איך קובעים שווי, כמה זמן יש למימוש, והאם מותר למכור לצד שלישי.
בלי מנגנון כזה, שותף עלול להכניס צד זר לנכס או להיתקע בלי דרך יציאה ברורה.
האם הסכם שיתוף מתאים גם למגרש לפני בנייה?
כן, ובמגרשים הוא יכול להיות חשוב במיוחד. צריך להסדיר זכויות בנייה, הוצאות תכנון, יועצים, היטלים, חלוקה פנימית, קבלת החלטות ומה קורה אם אחד השותפים לא רוצה להתקדם.
מגרש משותף בלי הסכם יכול להיתקע שנים בגלל מחלוקת על בנייה, מימון או חלוקה.
האם אפשר לערוך הסכם שיתוף אחרי שכבר קנינו את הנכס?
כן, לעיתים ניתן לערוך הסכם גם לאחר רכישה או לאחר ירושה. עם זאת, ככל שמקדימים לערוך אותו, קל יותר להסכים על כללים לפני שמתפתחות מחלוקות.
אם כבר קיימת מחלוקת, עדיין אפשר לנסות להסדיר אותה בהסכם, אך התהליך עשוי להיות מורכב יותר.
האם משרד בראשון לציון יכול ללוות הסכם שיתוף באזור המרכז?
כן. משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן נמצא בראשון לציון ומעניק שירות באזור המרכז, לרבות חולון, בת ים, בית דגן, באר יעקב, נס ציונה, אזור, ניר צבי, צריפין, כפר חב״ד ומשמר השבעה.
בהסכמי שיתוף עיקר העבודה הוא בדיקת מסמכים, הבנת היחסים בין הצדדים, ניסוח מנגנונים ורישום מתאים ככל שנדרש.
מתי כדאי לפנות לעורך דין להכנת הסכם שיתוף?
רצוי לפנות לפני רכישת נכס משותף, לפני חלוקת שימוש בנכס משפחתי, לפני השקעה במגרש או כאשר מתקבלת דירה בירושה עם כמה יורשים. זה הזמן שבו קל יותר להסכים על כללים.
אם כבר יש נכס משותף ואין הסכם, כדאי לפנות לפני שמתחילה מחלוקת משמעותית. הסדרה מוקדמת יכולה לחסוך הרבה עימותים.
לפני שהשותפות בנכס מסתבכת — מסדירים את הכללים
מחזיקים נכס עם שותף, בן משפחה או יורשים נוספים? הסכם שיתוף יכול להסדיר שימוש, הוצאות, השכרה, מכירה ויציאה מהשותפות בצורה ברורה. משרד עורכי דין ונוטריון אסף כהן מעניק ליווי אישי בהכנת הסכמי שיתוף במקרקעין.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או הצעת מחיר מחייבת. בכל הסכם שיתוף במקרקעין יש לבחון את נסיבות המקרה, סוג הנכס, מצב הזכויות, זהות השותפים, מטרת השיתוף, היבטי המס והרישום והסיכונים הרלוונטיים באופן פרטני.